מה קורה?

ראשון לאוגוסט 2009 חרוט לנצח בזכרון כל לסבית, הומו, ביסקסואלית, טרנסג'נדר וקוויר בישראל. ביום זה, פרץ אדם למועדון הנוער הלהט"בי "בר נוער", והתחיל לירות לכל עבר. הכדורים רצחו את ליז טרובושי, מבקרת קבועה במועדון, ואת ניר כץ, אחד המדריכים, ופצעו עשרות בנות ובני נוער נוספים. אותו אירוע פגע פיזית במעגל של עשרות א-נשים ומשפחות, ופגע רגשית באלפים נוספים בישראל - אשר כעת מרגישותים שנפרץ הגבול בשנאת האחר בישראל, נפרץ גבול האלימות. גם הרצח מותר. לפיגוע הרצחני בבר-נוער הייתה השפעה משמעותית על חיי החברה בישראל, אותה קשה להעריך בשלב זה - שנה אחרי הרצח. בכנס האקדמי "סקס אחר" שאירע במאי 2010, ניסינו ללמוד על ההשפעות הישירות יותר של האירוע - על צוות המטפלותים ועל הפצועימות עצמןם.

המשטרה הודיעה לעירייה כי הנושא נבחן ע"י ועדה לאישור נסיעות במימון גורם חוץ בראשות סגן המפכ"ל והוחלט כי אין באפשרות המשטרה לשלוח שוטרים לנסיעה

קיבלנו לדואר האלקטרוני את הפנייה הבאה מגיל אנגלשטיין, אשר הותקף באלימות בחמישי האחרון, מייד לאחר מצעד הגאווה הירושלמי. הבאנו אותה ללא כל שינוי או עריכה.

חברים ומכרים שלום. שלשום הותקפתי בירושלים לאחר מצעד הגאווה. נסיונותיי להעביר את הידיעה לאמצעי התקשורת כשלו, וחשוב לי שידעו שקרה מה שקרה. אשמח אם תעבירו את הטקסט הלאה למכריכם באמצעות אימייל, טוויטר, פייסבוק בצירוף מילה אישית. הנה קישור לאותו טקסט בפייסבוק. תודה מראש, גיל אנגלשטיין.

שמי גיל, ירושלמי בעבר ותל אביבי בהווה. אתמול זמן קצר לאחר מצעד הגאווה בירושלים הותקפתי באגרופים

רכב המשמש את פעילי העמותה, הנושא 2 דגלי גאווה, הותקף כאשר חנה ברחוב ארלוזרוב בתל אביב, במוצאי שבת האחרונים (19 לח

מאז אמצע מאי ועד תחילת יוני, עברו אילן ובן זוגו, איציק, מסכת התעללות שכללה איומים, השלכת אבנים ואף פריצות למרפסת ביתם. כעת הם חוששים שהתיק ייסגר ללא כל פעולה נגד החשודים בתקיפה. למרות שהם הגישו תלונה במשטרה באופן ספציפי נגד שכניהם, משטרת ישראל לא הצליחה להתקדם בחקירה ומשום ששם המשפחה של החשודים עדיין לא הוברר. בנוסף טענה המשטרה באוזני עורכת הדין של בני הזוג כי "המשטרה תנסה לאתר אותם [את התוקפים ב.א.] עד סוף השבוע. אם האיתור לא יצליח, התיק חוזר לחוקר שמחליט האם לזמן אותם פורמלית או לסגור את התיק".

המסכת התחילה עם הגעתה של משפחה דתית לרחוב, בתחילת מאי. מאז שבני המשפחה גילו כי אילן ובן זוגו הומואים, החלו להשמע ברחוב איומים מפורשים כגון: "[אחד מהם] ייעשה את המוות עד שהם יעזבו את הדירה", "תסתלקו מפה", "אז תזיין אותם".

מתיו שפרד היה פעיל להט"ב שנחטף, נשדד ונרצח באלימות על רקע הומופובי. לאחר הרצח, יצאה קבוצת פעילים לראיין אישי מפתח בעיירה לארני, בה בוצע הרצח. 10 שנים לאחר מכן, הם חוזרים לשם לראיין שוב את האנשים שהיו חלק מהאירוע הזה. ההצגה "אפילוג" מבוססת על טקסט מקור מהראיונות הללו. היא הועלתה בחודש שעבר בתל אביב, כאשר כל המציגים ואף אולם ההופעה נתרמו למען סיוע לפצועי הרצח בברנוער. צילם - ברוך אורן, ערך - הראל ענבר.

מעדויות רבות שקבצו פעלי התארגנות "ועד ידידי הגן", אשר קמה כדי לייצג את קהל משתמשי גן העצמאות וגנים אחרים בתל אב

אתמול (שני) בערב נזרקה ביצה על שמשת רכב הנושא דגל גאווה, אשר חנה בחנייה ציבורית בגבעת שמואל. האירוע התרחש בזמן שבעל הרכב לא היה במקום, וכאשר בעל הרכב חזר אל רכבו, בשעה 21:00 בערב, הוא גילה להפתעתו כי ביצה הושלכה על השמשה הקדמית.

זוהי רשימה חלקית, אנא סייעו לנו באמצעות משלוח עדכונים (דווחו על אירוע בקישור הזה)

כל סוג של דיכוי, הפליה, רדיפה וכ"ו, (איני מתכוון לאירועים חריגים ביותר כמו רצח עם והשואה, שמתרחשים לעיתים רחוקות, אלא למאורעות שוטפים ושגרתיים) - יפגעו בעיקר וקודם כל במי שנכנע להם! ותאמרו: מה סיכוייו של מיעוט קטן ואולי חלש מול רוב דורסני ואכזרי אפילו. ובכן רבותי, זכויות לא נופלות כך סתם מן השמים אלא מושגות רק במאמץ כה רב הכרוך במאבקים חברתיים, מאבק דמים אפילו. שימו לב כי פרוש המילה דמים הוא גם כסף וגם דם, משמע חיי אדם! הברירה היא בין לסבול לשווא או לנסות לתקן משהו, ויהי מה.