לתרומה מכל הלב | |
עמותת שישה צבעים מופעלת ע"י מתנדבים ומתרומות בלבד. |
|
|
לעמותת שישה צבעים דרושים מתנדבים ומתנדבות לפעילות קהילתית ולשירות לאומי |
GayIndex מדריך העסקים הגאים |
|
'פונדקאות בישראל: תמונת מצב 2010 והצעות לשינוי חקיקה' - כך קוראות נופר ליפקין ואתי סממה לדו"ח שפרסמו אתמול. הדו"ח נכתב כחלק מפרויקט "נשים וטכנולוגיות רפואיות" בארגון "אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה". הפרויקט, אשר קיים כבר מעל שנה, עוסק באיסוף מידע בנושא והפצתו - כל זאת מנקודת מבט פמיניסטית.
ישראל היתה המדינה הראשונה בעולם שהתירה פונדקאות בחקיקה, במארס 1996. החוק הישראלי מתמקד ביצירת מנגנון מדינתי לאישור הסכמי פונדקאות, אולם למרות חדשנותו הרבה אין הוא כולל הגדרות של מנגנוני פיקוח על אופן ביצוע ההסכמים בפועל, או של הליך מעקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של יישומיהם. למרות פרק הזמן הארוך שעבר מאז נחקק חוק הפונדקאות, טרם נצברו נתונים מספיקים שיאפשרו לבצע הערכה מלאה של ניסוי חברתי חדשני זה.
הכותבות מציינות כי מטרת הדוח היא לבחון את יישום החוק עד כה, ולאפשר פתיחה מחודשת של קשת האפשרויות לחשיבה על יחסי ההולדה המשולשים הבאים לידי ביטוי בפונדקאות. בין היתר בודקות מחברות הדו"ח:
- הכרה או איסור: האם ראוי לאפשר לאדם/זוג המעוניינים להיות הורים לשלם בעבור השכרת רחמה של אשה? האם פוטנציאל הפגיעה בפונדקאית מצדיק את התועלת הכרוכה בכך?
- נגישות לפונדקאות: לאור פוטנציאל הפגיעה בפונדקאית, עד כמה ראוי להרחיב את הנגישות לפונדקאות לנשים שאין להן בן זוג, או לגברים (יחידים/ זוגות)?
- מודל ההתקשרות: האם נכון לחשוב על לידה בעבור זוג/אדם אחר במונחים של עסקה כלכלית, או שמא נכון יותר לחשוב עליה במונחים של מערכת יחסים מתמשכת?
- "תעשיית הפונדקאות": מה משמעות מעורבותם של גורמים פרטיים בעלי אינטרסים כלכליים ביחסי ההולדה, והאם ראוי לאפשר אותה?
- מעורבות המדינה: איזו אחריות חלה על המדינה כלפי פונדקאיות, משעה שבחרה לתת תוקף להסכמי פונדקאות?
מצורפת בתחתית הדף גרסת PDF של הדו"ח, אשר ניתן גם לצפייה מקוונת באתר הוצאת פרדס: http://pardesbooks.com/surrogacy
תגיות נוספות: נופר ליפקין, אתי סממה, פונדקאות, פונדקאות בישראל, פריון והולדה, משרד הבריאות, הועדה לזכויות הפריון וההולדה
קובץ מצורף | גודל |
---|---|
surrogacy_web.pdf | 1011.75 ק"ב |