מה קורה?

אוסף ציטוטים מהעיתונות והבלוגוספירה... עדכון אחרון: 18/6/2013 פורסם: 17/6/2013

צ'ארלס ארתור ג'יימס, מדריך בברנוער בעברו ועו"ד בהווה:
https://www.facebook.com/charles.a.james.73/posts/10151655355132840
"אז מה היה לנו השבוע? עבריין מפוקפק טוען כי הוא שמע מעבריין מפוקפק אחר כי אחיו - גם הוא (הפתעה, הפתעה) עבריין - הותקף מינית על ידי "בכיר בקהילה".
"זאת בשעה שהמותקף לכאורה והבכיר בקהילה מכחישים שהם בכלל מכירים האחד את השני. בחלוף 4 שנים אותו עבריין מפוקפק כועס על המפוקפק השני ועל המותקף לכאורה בגלל שלא תמכו בו בכלא, וכועס על הבכיר בקהילה שהרחיק אותו מהברנוער בשל העובדה שהוא היה טיפוס אלים ותקף חניכים (אני מכיר את הסיפור כי הייתי מדריך בברנוער בעצמי בתקופה הרלוונטית).
שחרור מוקדם + הבטחה לכסף גרמו לעבריין המפוקפק לפתוח את הפה - דבר שהוא נמנע ממנו באדיקות במשך 4 שנים - ועוד להציג את עצמו כדמות אכפתית, שהתעוררו אצלה "ייסורי מצפון" - מצפון שהיה רדום במשך שנים כה רבות בהם משפחות ההרוגים והפצועים חיות בכאב מתמשך.

"ועל הבסיס הרעוע והמתנדנד הזה נעמדו דמויות אחרות - חלקן "בכירות בקהילה" אף הן - ודרשו בלהט קדוש לערוך "חשבון נפש" משל היו הם אדמו"רים המטיפים לקהילתם ערב יום הכיפורים.
לי גם יש הצעה לחשבון נפש: מה קורה עם הסולידריות של "קהילה" (למקהלת זאבים יש יותר מאפייני קהילה מאשר לנו) אשר תוך ימים אחדים השמיצה, בזה ולכלכה על אחד האנשים היותר איכותיים אשר קיימים בה, על בסיס מה שמסתמן - לפי הפרסומים בתקשורת לפחות - ככזביו של עבריין עלוב."

הבלוג של אמיר זוהר: מיהו עד המדינה בתיק הרצח הכפול במועדון בר-נוער, והאם העדות שלו תשרוד את החקירה והמשפט?
http://www.posta.co.il/index.php/widgetkit/crime/676-2013-06-14-05-51-22

"בתוך הגל ההזוי שנמשך עד היום, וכולל התלהמות תקשורתית אינטרנטית תזזיתית חסרת תקדים כמעט, בגיבוי מלא של החוקרים, הודו כולם ובפומבי כי התיק לא סגור עדיין, כאשר החשש הגדול הוא מפני אישיותו הבעייתית של עד המדינה.
...
"עד המדינה הוא עבריין רכוש, הומוסקסואל מוצהר שמוכר למשטרה שנים מהגבול האפור שבין עבריינים אלימים וסוחרי סמים בשכונת פשע מובהקת בין רמת גן לבני ברק, לבין חברי הקהילה הגאה בסצינת המועדונים של לב תל אביב. ועדיין, כל תיאוריות הפרופילאות של המשטרה לא הצליחו לאתר אותו בשטח. החשוד הפוטנציאלי האולטימטיבי חמק מפני חוקרי הרצח במשך ארבע שנים, עד שיום אחד הופיע מיוזמתו במהלך ביקור של קציני משטרה בכלא השרון.

"טיפוסים כמו עד המדינה סובלים מאוד בבתי הסוהר. העובדה שהוא הומוסקסואל מוצהר ובליין סטלן ממדרת אותו מרוב האסירים ובמיוחד מהאליטה העבריינית שאליה הוא היה אמור להשתייך באופן טבעי - ארגון הפשע של אבי רוחן וצ'יקו בית עדה, שבית הגידול שלהם ושל חייליהם הוא בשכונת פרדס כץ. לימים יתברר, כי הדחייה הטבעית שחש כל חייו כהומוסקסואל בארון ומחוצה לו, קיבלה ביטוי נוסף כאשר נדחה על ידי חברי ילדותו ובני משפחתו מחבורת נערי הרחוב שבה גדל. האנשים שאיתם הוא גנב ועישן ורצח (לטענתו), הפקירו אותו בבית הסוהר, לא דאגו לעורך דין, לא באו לביקורים, לא שלחו סמים, לא הפקידו כסף בקנטינות ולא פינקו אותו בחופשות.

"עד המדינה עמד על סף סיום מאסר של 40 חודשים, והנכס היחיד שהמתין לו בחוץ היה הסוד הגדול שלו, הרצח במועדון בר-נוער - שלטענתו הוא היה שותף לתכנונו. בכל קריירת הפשע שלו הוא שמע על סכומי הכסף הגדולים שמקבלים עדי מדינה וסוכנים תמורת הפללה של חברים. 100 אלף דולר, 200 אלף, במזומן, ללא מס כמתנת שחרור? התאים לו."

המשטרה: החשוד בירי בברנוער סחר בסמים. המשטרה מייחסת לחגי פליסיאן, החשוד המרכזי, גם עבירת סחר בסמים לאחר שבביתו נמצאו 100 כדורי אקסטזי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4392437,00.html

"קיימתי איתו יחסי מין, אבל לא ידעתי שהוא נער", כך הצהיר מייסד הברנוער שאול גנון בחקירתו, ולטענת המשטרה ביסס למעשה את המניע של שלושת החשודים בביצוע הטבח במרכז הלהט"בי באוגוסט 2009. על פי הודאתו, ואחרי שסיפר היכן קיים יחסי מין עם החשוד שהיה כבן 15 בעת המעשה, מיהרו חוקרי ימ"ר תל אביב להשיג הצלבה לקיומו של המפגש, ולאחר מכן לחתום על הסכם עד תביעה עם גנון. באמצעות איכון סלולרי אומת מפגש בין השניים לפני ארבע שנים. ערן האן, רכז קו הסיוע לגברים ונערים נפגעי תקיפה מינית, הוסיף: "גם אם מדובר היה ביחסי מין בהסכמה, חוק קיום יחסים בגילאי 16-14 מתייחס לכך שיהיו לא יותר משלוש שנים הפרש בין שני האנשים. מעבר לכך להסכמה אין ערך".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4393157,00.html

"היום הודתה המשטרה במהלך דיון בהארכת מעצר נוספת של שלושת החשודים במעורבות ברצח - חגי פליסיאן, קרוב משפחתו וטרלן חנקישייב - כי חתמה על הסכם עם גנון, שלפיו הוא לא יועמד לדין בגין חשד לביצוע מעשה סדום בקטין. בתמורה ישמש גנון כעד תביעה במקרה של הגשת כתבי אישום נגד שלושת החשודים במעורבות ברצח."
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4393100,00.html

בועז סנגרו (2013), "רומן זדורוב כמשל", YNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4392504,00.html
"משפט רצח תאיר ראדה, מלבד ההיבטים האנושיים והטראגיים שלו, יכול לשמש גם כמקרה-מבחן מצוין ללימוד מערכת המשפט הפלילי שלנו.

"ראשית, ההרשעה מבוססת בעיקר על הודאת החשוד בחקירתו במשטרה. בניגוד למה שחשבו בעבר כשהכתירו את ההודאה כ"מלכת הראיות", היום - בעקבות מחקרים חדשים, לרבות השוואות גנטיות של DNA מזירות הפשע ל-DNA מגופם של אסירים שהורשעו בטעות - אנו כבר יודעים שלצד הודאות-אמת יש גם תופעה משמעותית של הודאות-שווא, ונראה שהגיע הזמן לראות בהודאה את קיסרית הרשעות-השווא.
...
"לבסוף, כבר כשקראתי את כ-400 העמודים של פסק-הדין המרשיע, התרשמתי וכתבתי שההרשעה ממש לא משכנעת, ודאי לא מעבר לספק סביר. עתה, לנוכח הראיות החדשות, צריך לקוות שבית-המשפט העליון יזכה את זדורוב. משני השופטים של בית-המשפט המחוזי שהרשיעו את זדורוב אין לי, לצערי, ציפיות גדולות. אני מקווה שהציפיות שלי מבית-המשפט העליון אינן מוגזמות בשיטת משפט שבה, ככלל, מתכחשים לתופעה של הרשעת חפים מפשע ולא נוטים לתקן טעויות."

אייל גרוס (2013), "הומופוביה ליברלית". הארץ:
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.2047653
"אחרי הרצח ב"בר נוער", לצד תמיכה בקהילה התעוררה גם ההומופוביה הליברלית מרבצה. הדבר התבטא בדיון על יציאה מהארון ו"אאוטינג". רבים הסבירו, ש"נטייתו המינית של אדם היא עניינו הפרטי" ויצאו נגד הציפייה שאנשים מפורסמים ייצאו מהארון. דיבור זה התעלם מכך, שבחברה יש רק נטייה מינית אחת הנחשבת לעניין פרטי. ההטרוסקסואלית היא לעולם ציבורית, וניתן תמיד לדבר עליה.

"הביטוי המובהק ביותר של ההומופוביה הליברלית אחרי הרצח היה זה שהתבטא בניסיונות לשלול את הקשר בין הרצח להומופוביה, בטענה, המושמעת שוב עתה, כי ייתכן שהרצח בוצע בשל נסיבות אישיות. כאילו ירי בלתי מובחן על בני נוער להט"ב ב"בר נוער", גם אם בוצע בידי אדם ששנאתו הוצתה על ידי ההיסטוריה הפרטית שלו, יכול להיות מנותק מהמבנים החברתיים של ההגמוניה ההטרוסקסואלית והומופוביה."

אגודת הלהט"ב: ההסכם עם גנון אינו סביר, ראוי ומוסרי
http://news.walla.co.il/?w=%2F2683%2F2652152
"אסור שהסכם 'עד התביעה' יקנה לשאול גנון חסינות מהעמדה לדין על מעשה סדום בקטין שעדיין לא מלאו לו 16 שנה. החלטה זו של המשטרה שמאפשרת לגנון לחמוק מהעמדה לדין על פשע חמור זה אינה סבירה, ראויה או מוסרית והיא משדרת לנוער, הלהט"בי והסטרייטי כאחד, מסר מאוד בעייתי לפיו רשויות החוק מקלות ראש בבטחונו האישי"
"על אף שהנער בו פגע גנון אינו חניך הבר-נוער, גנון מעל בתפקידו כרכז הבר-נוער. חניכיו שכיום חלקם מדריכים, מכריו ומתנדבי האגודה מרגישים נבגדים. אנו קוראים לביטול הסכם עד המדינה ולהעמדתו לדין".