עלבון בצבע אדום ורוד / מאת: ליאור קיי

בשבוע האבל האחרון נשבר לי. תחושת האבל, העצבות והכאב על הרצח באגודת הלהט"ב התחלפה בתחושת כעס.
שום חבר כנסת של חד"ש, למעט דב חנין, לא התקשר, או חשב להגיע כדי לנחם את חברי קהילת הלהט"ב, או לכל הפחות את חברי פורום אדום ורוד בחד"ש, שהם מעמודי התווך הפעילים של חד"ש. בחלוף יומיים לרצח אמר לי אחד הפעילים, ש"סיעת חד"ש בכנסת הוציאה גינוי לרצח", כמו שאר המפלגות בארץ שהואילו בטובן להוציא הודעת גינוי לפיגוע. תודה רבה סיעתי, סיעת חד"ש בכנסת. אני יודע שחלק מחברי בחד"ש יכעסו עליי בקריאה הראשונה של המאמר, שמוציא בעצם את הכביסה המלוכלכת מהארון של חד"ש. אז מה? גם לפני שבע שנים, כאשר הקמתי את פורום אדום ורוד לזכויות הלהט"ב בחד"ש, גם אז כמה מחבריי כעסו. תשתו מים.
ההתנהלות של הח"כים ברכה, עפו אגברייה וחנא סוויד בשבוע האחרון, היא הקש ששבר את גבי הכואב מהרצח אשר אירע במוצ"ש בבית האגודה ההומו-לסבית-בי-וטראנס. היום אני מקווה להפוך את השולחן בפני הח"כים הגברים ולהעירם, ושיפסיקו להתייחס אל חבריי ואליי כרוחות רפאים במפלגה. אנו כאן גאים איתנים שמבקשים את כבודנו ככל סקטור אחר בחזית או במפלגה, ובחברה הישראלית. אנא, הפסיקו להתעלם ולהסתיר אותנו.
כל כך הרבה פעמים בשבע השנים האחרונות שמעתי על "סקרים" שמראים שחד"ש תיפגע כביכול מבחינה אלקטוראלית ברחוב הערבי-פלסטיני, אם היא תדבר, שומו שמים, על הומואים או על לסביות בי וטראנס. גם יהודים בכירים בחד"ש העדיפו שבמצע חד"ש לכנסת יופיע לכל היותר המושג "נטייה מינית". לצערי הרב, ההומופוביה והעמידה מנגד בחד"ש היא לא רק בציבור הערבי; היא יהודית -ערבית. מפלגה קומוניסטית וחזית שמאלית לא אמורות לפעול על פי סקרים, אלא על פי אידיאולוגיה. ואם מדוב בסקרים, הרי גם להט"ב ערבים ויהודים משתתפים בהם. הם פעילים במטות הבחירות וכן, גם מצביעים חד"ש.
בחודשים הקרובים לא יתקיימו בחירות. אם כך מדוע לא באתם, מנהיגי חד"ש, לבקר בשבעה את הקהילה בכאבה ?
מנהיגי חד"ש, האם אינכם יודעים, או שאתם עוצמים את עיניכם כדי לא לראות את ניר כץ ז"ל, אחד הנרצחים בבר הנוער של האגודה, שהיה פעיל בתנועות השלום? ניר הפגין נגד הכיבוש, נגד החומה בבילעין וזכר את הנכבה. ניר פעל למען זכויות בני אדם ובעלי החיים. מדוע אין לכם דברי נחמה עבורו? כי הוא היה הומו? האם גם הומו בתנועת השלום יפגע לכם באלקטורט הקדוש שלכם ?
ברכה, רבים מהפעילים הקווירים במאבק נגד החומה בבילעין, ישראלים ופלסטינים, היו לפחות פעם אחת בחייהם במיטה עם בני אותו המין. וכך, גם מי שמפגין נגד זוועות הכיבוש והמיליטריזם הישראלי יפגין, באופן טבעי, גם במצעדי הגאווה. כן, חברי ההנהגה, אלה הם אותם אנשים.
אתם בעיוורונכם פוגעים באלקטורט של חד"ש. יש די פרחים צעירים, ערביות ויהודיות, שיצמיחו אלפי קולות חד"שים אם תפקחו את עיניכם ותצליחו להביא אותם/ן לשורות חד"ש.
מעבר להיותי פעיל באגודה, שהקים את קבוצת הנוער של מוצ"ש ואת פורום הלהט"ב בחד"ש, אני פעיל בתנועת השלום כבר 21 שנים. השתתפתי באלפי פעולות נגד הכיבוש והעוול כלפי אוכלוסיות מדוכאות בחברה הישראלית. מעולם לא ביקשתי שיקבלו את זהותי המינית. אך היום אני מבקש מהח"כים שלנו, מוחמד ברכה ("אבו סעיד"), חנא סוויד ועפו: אפשר בבקשה לקבל מכם חיבוק? חיבוק לקהילה ששניים מילדיה נרצחו ועשרות נפצעו? מדוע אתם עומדים דוממים ?
בשנים שריכזתי את פורום אדום ורוד בחד"ש התחמקתם מפגישה אתנו בתירוצים של גן ילדים, חרף הבהרתנו שנשמח להיפגש אתכם גם ללא מתן פומבי לפגישות. החריג היחיד היה הח"כ לשעבר עיסאם מחול, שנאות להיפגש אתנו בפגישה חטופה. במשך כל שנות פעילותנו בחד"ש התייחסו אלינו כנוכחים נפקדים.
לצערי הרב, עמידה מנגד של חברים ערבים ויהודים, והטיעון הנלוז ש"יש דברים חשובים יותר", נתנה לגיטימציה להתנהגות המנהיגים של חד"ש. השיא, כאמור, הגיע השבוע בשבוע האבל. גם הפעם קיבלתי תירוצים שמפאת כבודם של המנהיגים לא אעלה אותם בשורות אלה. אתם נבחרי הציבור שלי .
אני חד"שניק גאה, חד"ש היא הבית הפוליטי שלי ולא אזוז ממנו. אך דווקא משום שהחזית והמפלגה הן ביתי לא אשתוק לנוכח הנגעים הרעים שיש בהן. דווקא בחד"ש, שאינה מפלגה יאפית תל אביבית, יש מקום לשינוי. נוח להאשים את אלה עם הכיפות והזקנים בגזענות, אבל יש להדביר גזענות בכל מקום, גם בשמאל הציוני וגם אצלנו בחד"ש. אני מאמין שהמאמר הזה יחזק את הרוח המתקדמת בחד"ש בקרב ערבים ויהודים. יש גם ניצנים ראשונים של שינוי. גם לסביות, הומואים, בי וטראנס פלסטינים תושבי ישראל צריכים לקחת חלק בשינוי, ולא בהיחבא או בעמותות. צריך להצטרף למועצת חד"ש ולהרעיד את ספי החזית מבית הגדה השמאלית בת"א, ליד זירת הרצח, עד רחובות נצרת וסכנין האדומות. העבודה רבה וחומר החיטוי הטוב ביותר היא אור השמש העולה מכיוון המזרח.

הכתבה פורסמה במקור באתר 'הגדה השמאלית': http://www.hagada.org.il/

תגובות

ההתפתלות של פוליטיקאי חד"ש

ליאור שלום רב,

דומני שאחת הבעיות של השמאל הקומוניסטי הערבי בציבור הערבי ישראלי (כלומר ערביים אזרחי המדינה) הינה הזדהותו היתירה עם התביעות הלאומיות של הפלשתינאים (כולל מאבקים נגד גדרות וחומות שממש לא מעניינות את הציבור הערבי ישראלי ככלל).. ככזו הוא מעורר כעס בציבור הערבי שאינו מוכן להסתכן בהאשמתו על ידי הרוב היהודי בנאמנות כפולה ואינו מוכן לשאת במחיר אפלייתו הכלכלית-חברתית בתירוץ אי הנאמנות.

את האיזון נותנים חברי כנסת ערביים אלה בין השאר כנראה בהתיישרות חברתית עם שמרנות חברתית המאפיינת את רוב הציבור הערבי (והיהודי)- לפחות שם הם חלק מהקונצנזוס . ושמרנות ממילא פוסלת לגיטימיות של הומוסקסואלית.

מקלה עליהם העובדה שמזרח אירופה הקומוניסטית שחנכה וגדלה אותם לא הכירה בקיום הומוסקסואליות. קשה להצמד לקומוניזם אורתודוקסי בנושאים חברתיים ולחרוג דווקא בענין היחס ללהטב- דוגמות הן דוגמות.

קראת להם מנהיגים- (מושג בעייתי עם קונוטציות פשיסטיות ימניות ופשיסטיות שמאליות) - מנהיגים הינם אנשים המובילים בדרך חדשה ולא הנשענים על תפישות שאבד עליהן הקלח. אז מדובר בעסקנים ברמה הלאומית -למה אתה מצפה מהם? ומה ולמי זה משנה מה הם חושבים או עושים? המהפכה לשחרור ההומו והלסבית והטרנס הערביים יבואו מלמטה ולא מהעסקנים שרק יתיישרו לפי משב הרוח.- בדיוק כמו חלק מהפוליטיקאים היהודים ( שרק מיעוטם היה עמנו מתוך אידיאולוגיה ולא משיקולים אלקטוראליים כמו שולמית אלוני).